הקמת עסק – היבטי מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי

קבלת ההחלטה על הקמת עסק ויציאה לדרך עצמאית, איננה פשוטה כל כך, במיוחד עבור כל מי שעבדו כשכירים עד שהחליטו לפנות לדרך שונה.
גם יישום ההחלטה בפועל הוא ללא ספק, תהליך מורכב בפני עצמו. לא מעט אנשים חוששים מההתנהלות עם רשויות המס ועם המוסד לביטוח לאומי, ונרתעים מפתיחת תיקים אצל הגורמים הללו.
החשש מתחדד במיוחד כאשר מדובר באנשים שהתרגלו לעבוד כשכירים ולא היה להם כל קשר ישיר לרשויות.
אף על פי כן, בעניין זה יש להבין כי בפועל, המציאות אינה מאיימת כל כך, ודאי לא כפי שהיא נתפשת. למעשה, מדובר בהתנהלות ביורוקרטית שניתן לבצע באופן יעיל ופשוט, כאשר מלווים בגורם מקצועי מתאים  – יועץ מס.
חשוב להבין כי אין מקום להתמהמה או לדחות את הבירוקרטיה הנלווית לתהליך הקמת העסק.
לפי החוק, רישום העסק ופתיחת התיקים בגופים אלו חייב להתבצע לא יאוחר מהמועד בו החלה הפעילות העסקית. אדם אשר מקים עסק ותהליך ההקמה הנו ממושך, רשאי להירשם בשלבי ההקמה, כאשר העסק עדיין אינו פעיל, אך במקרה כזה יהיה עליו להוכיח כי הוא אכן מקים עסק בזמן זה.

שלב ראשון – בוחרים בהגדרה המשפטית  לעסק – עצמאי יחיד כעוסק פטור או עוסק מורשה, או התאגדות במסגרת חברה בע"מ?

שאלה ראשונה ומרכזית שעליכם לשקול טרם הקמת העסק, היא מהו הסטטוס המשפטי במסגרתו כדאי לכם להפעיל את העסק שלכם ולרשום את העסק לפיו אצל רשויות המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
האם עדיף להירשם כעוסק עצמאי יחיד ולבחור בין עוסק פטור לעוסק מורשה, או האם יהיה נכון להתאגד כחברה בע"מ.
לכל אחת מההגדרות, ישנם  מאפיינים ותנאים משלה. כמו כן, לכל הגדרה יתרונות וחסרונות שיש לקחת בחשבון. אין תשובה אחת נכונה בנוגע לאיזו הגדרה היא העדיפה, הואיל והיא תלויה במקרה ובנסיבות הספציפיות של האדם אשר מקים את העסק ושל סוג העסק עצמו.
עוסק עצמאי יחיד יכול להירשם כעוסק פטור או כעוסק מורשה. ההבדל המשמעותי בין עוסק פטור לעוסק מורשה הוא שעוסק פטור – פטור מלגבות מע"מ, ויחד עם זאת, הוא אינו רשאי לקזז מס תשומות, משמע, המע"מ שהוא עצמו משלם לספקים. בנוסף על כך, עוסק פטור אינו חייב בהגשת דו"ח חודשי למע"מ, ועליו להגיש דו"ח שנתי בלבד. יש להדגיש כי ה'פטור' של העוסק הפטור תקף אך ורק לצורכי מע"מ, והוא מחויב בדיווח על הכנסותיו למס הכנסה ובתשלום המס המתחייב מכך, וכן עליו לשלם דמי ביטוח לאומי כרגיל.
לעומת העוסק הפטור, עוסק מורשה חייב לגבות מע"מ מלקוחותיו, ובהתאם לכך הנו רשאי לקזז מעסקאותיו את מס התשומות. עליו להגיש דו"ח למע"מ אחת לחודש או לחודשיים.
ההבחנה בין עוסק פטור לעוסק מורשה נעשית לפי גובה המחזור השנתי של העסק, אשר מתעדכן מעת לעת. נכון לשנת 2018, אם המחזור השנתי של העסק שלו אינו עולה על 99,003 ₪, העסק יוגדר כעוסק פטור ומי שהמחזור השנתי שלו עולה על סכום זה, יוגדר כעוסק מורשה.
עם זאת, ישנם בעלי מקצוע מסוימים שיהיו חייבים להירשם במע"מ כעוסק מורשה בכל מצב, ללא קשר להיקף ההכנסה מהעסק שלהם. כלל זה נוגע לרוב המקצועות החופשיים, לדוגמא, עורכי דין, אדריכלים, רופאים, יועצים וכן הלאה.

מה ההבדל בין עוסק מורשה לחברה בע"מ

ההבדלים העיקריים בין עוסק מורשה לחברה בע"מ באים לידי ביטוי בכך שבמקרה של חברה בע"מ, נעשית הפרדה בין האישיות המשפטית להגבלת האחריות של בעלי המניות. עיקרון הפרדת האישיות המשפטית, משמעו שישנה הפרדה בין הצד המשפטי של העסק לבין הצד המשפטי של בעליו, ועל כן לא ניתן לייחס לבעלי המניות את האחריות על חובות העסק, למעט במקרים של מרמה המצדיקים גילוי מלא בין שני הצדדים.
בהתאם לעיקרון הגבלת האחריות על בעלי המניות, הסיכון של בעלי המניות בעסק/בחברה בע"מ מסתכם בכך שבמקרה של פירוק החברה, בעלי המניות יהיו ערבים אישית לחובות החברה, אך ורק עד לסף גבולות הערך הנקוב של המניות אשר מוחזקות בידיהם, שלא נפרע על ידם בפועל, ולא מעבר לכך.
מנגד, כאשר במקרה של עוסק מורשה, אין הפרדה בין בעלי העסק כאישיות לבין העסק עצמו, כך שעל בעל העסק מוטלת מלוא האחריות על החובות של העסק.
לפיכך, באם מדובר בעסק שסביר שיהיו נלווים אליו סיכונים והתחייבויות כבדות, כדאי לרשום אותו כחברה בע"מ. הבדל נוסף בין התאגדות כחברה בע"מ להתאגדות כעוסק מורשה הוא משטר המיסוי. בחברה ישולם מס חברות ע"י החברה ובמידה ובעל המניות מעוניין למשוך את הכסף הנצבר בחברה "הביתה" ישולם מס נוסף שנקרא "מס על דיבידנד", מיסוי זה נקרא "מיסוי דו-שלבי". לעומת זאת בהתאגדות כעוסק מורשה המס הוא על פי מדרגות ליחיד ולכן המס משולם מראש על כל הרווחים והכסף הנקי נשאר מראש בידי בעל העסק. מיסוי זה נקרא "מיסוי חד שלבי". שיקול נוסף בהתאגדות בין חברה בע"מ לעוסק מורשה הוא עלויות רישום החברה, אשר כוללות אגרת הקמת חברה, תשלום לעו"ד ותשלום של אגרה שנתית לרשם החברות. בנוסף גם הנהלת החשבונות תעלה הרבה יותר, שכן העבודה הנדרשת עבור חברה בע"מ היא רבה בהרבה.
מרבית העסקים הקטנים והבינוניים בהחלט יכולים להסתפק ברישום של עוסק פטור או עוסק מורשה, לפחות במהלך השנים הראשונות. והסטטיסטיקה בישראל מדברת על יחס של 85% עוסקים מורשים לעומת 15% חברות בע"מ.
יחד עם זאת, במידה ומדובר בעסק שכבר בהתחלה גורף מחזור רווחים גדול יחסית, ואשר צפוי לעבוד מול חברות גדולות במשק, ו/או בשוק הבינלאומי, וכפי שצוין לעיל עתיד להיות עתיר סיכונים והתחייבויות כך שבעלי העסק חייב הגנה מפני תביעות שונות והליך פשיטת רגל, סביר שיהיה עדיף להירשם מראש כחברה בע"מ.

פתיחת תיקים ברשויות המע"מ, מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי

לאחר שהוחלט על ההגדרה המשפטית לעסק, על מנת להתחיל להפעיל את העסק יש להירשם ולפתוח תיק במע"מ, במס הכנסה ובביטוח לאומי.

רישום ופתיחת תיק במע"מ

לצורך רישום ופתיחת תיק במע"מ, יש להגיע אל משרדי המע"מ לפי שיוך אזורי, ולהגיש את המסמכים הבאים:

• • • טופס 821 – בקשה לפתיחת תיק מע"מ. בטופס זה יש לציין את הסטטוס המשפטי לצורכי מע"מ, עוסק פטור/ עוסק מורשה/ שותפות או חברה בע"מ.

• • • צילום שיק ריק, שעליו רשום 'שיק מבוטל', או אסמכתא אחרת מטעם הבנק באשר לפרטי חשבון הבנק.

• • • צילום תעודת זהות, כולל צילום של ספח מעודכן הכולל את כתובתו של בעל התעודה.

• • • העתק של חוזה שכירות, במקרה וכתובת העסק שונה מהכתובת שרשומה בתעודת הזהות. אם כתובת העסק היא גם כתובת המגורים הנוכחית, צריך לציין זאת בפני פקיד המע"מ.

• • • במקרה ומדובר בפתיחת תיק לחברה בע"מ, צריך להגיש בנוסף גם את תעודת הרישום של החברה, את תקנון החברה, את פרוטוקול מינוי הדירקטורים של החברה – חתום על ידי רשם החברות, רשימה של מנהלי החברה ופירוט הפרטים ליצירת קשר עמם.

• • • אם מדובר בעסק שנמצא בשלבי הקמה, צריך להגיש מסמכים נוספים אשר רלוונטיים לפעילותו. לדוגמא: רישיונות, אסמכתאות להתחייבויות, אסמכתאות לרכישות, רשימת ספקים וכן הלאה.

בסיום הרישום, בעל העסק מקבל מע"מ תעודת עוסק פטור או תעודת עוסק מורשה וכן שוברים זמניים לצורך הדיווחים למע"מ (החל משנת 2018 החלו להנפיק סיסמא לדיווח מקוון למי שמעדיף לדווח בצורה ממוחשבת). תעודת העוסק מורשה היא תעודה זמנית שתשמש את בעל העסק עד שיקבל את התעודה הקבועה שתישלח אליו לאחר כמה שבועות.
בהתאם לסעיף 67 לחוק מס ערך מוסף, על העוסק המורשה, בין אם הוא יחיד או חברה, להגיש דו"חות תקופתיים לרשות המסים . כל הדו"חות לכלול את העסקאות שבוצעו בעסק. יש להגיש דו"ח זה אחת לחודש או לחודשיים, תלוי בהיקף מחזור העסקאות החודשי. נכון לשנת 1.1.2018, עוסק אשר מחזור עסקאותיו החודשי אינו עולה על 1,490,000 ₪, מחויב להגיש דו"ח אחת לחודשיים ועסק שמחזור העסקאות שלו עולה על סכום זה, מחויב להגיש דו"ח כל חודש.

הן לעניין פתיחת התיק במע"מ והן לעניין הדיווח – רצוי ומומלץ להיעזר ביועץ מס מוסמך.

פתיחת תיק במס הכנסה

לצורך פתיחת תיק במס הכנסה, על העוסק (פטור או מורשה) להגיש טופס 5329, דו"ח זה כולל רישום פרטים אישיים וכן הצהרה על מקורות הכנסה. על חברה בע"מ להגיש טופס 4436 לצורך פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ובניכויים.
משנפתח התיק, בעל העסק יקבל פנקס מקדמות שנתי. בפנקס זה ייקבעו סכומי המס המשוערים שיידרש לתשלום. בסוף השנה מצליבים בין המס שהיה צריך לשלם בפועל, בהתאם להכנסה, לבין המקדמות שנקבעו מראש. במידה ושולם פחות מס, תתבקשו לשלם את ההפרש, ובמידה ושולם יותר מס, תקבלו זיכוי ממס הכנסה. (עסק מיוצג על ידי יועץ מס ידווח באמצעות הוראת קבע ממוחשבת ולא באמצעות פנקס ויתאפשר לו להגיש את התשלומים עד לתאריך 23 לכל חודש בניגוד לעסק לא מיוצג שנדרש לשלם עד לתאריך 15 לכל חודש).
ישנה אפשרות לערער על גובה המקדמות שנקבעו, ואפילו ניתן להגיש בקשה מנומקת לצורך קבלת פטור מתשלום המקדמות. כמו כן, ניתן להגיש בקשה מנומקת לקבלת פטור מניכויי מס במקור. אם העסק אמור להעסיק עובדים, או לשלם תשלומים נוספים למיניהם – אשר חייבים בניכוי מס במקור (לדוגמא: תשלום שכירות על מקום) ייפתח לעסק במקביל לתיק במס הכנסה גם תיק ניכויים. רישום תיק הניכויים במוסד לביטוח לאומי מתבצע באופן אוטומטי מיד לאחר מכן. המוסד לביטוח לאומי מושך את הנתונים ממס הכנסה.

פתיחת תיק במוסד לביטוח לאומי

כל עובד עצמאי, בין אם הוא בעל עסק אישי ובין אם הוא בעל עסק בשותפות, חייב לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי, אם הוא אחד מהבאים:
אדם העוסק במשלח יד בממוצע של 20 שעות בשבוע לפחות.
אדם אשר ההכנסה החודשית הממוצעת שלו ממשלח היד הינה יותר מ- 50% אחוז מהשכר הממוצע במשק.
אדם אשר עוסק במשלח יד 12 שעות בשבוע והכנסתו גבוהה יותר מ- 15% אחוז מהשכר הממוצע במשק.
לשם כך, צריך להגיש טופס דו"ח רב שנתי בסניף ביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים של העובד העצמאי.
לרוב, עם פתיחת התיק בביטוח הלאומי, תידרשו לשלם חובות העבר שלכם באם ישנם.
לאחר מכן תידרשו לשלם דמי ביטוח לאומי בכל חודש, על פי הערכה של ההכנסות בשנה הקרובה ובהמשך תצטרכו לשלם דמי ביטוח לאומי על סמך נתוני העבר.
באשר לפתיחת תיק ניכויים במוסד לביטוח לאומי – כפי שצוין קודם, המוסד לביטוח לאומי מקבל ממס הכנסה את כל המידע הנחוץ לצורך פתיחת תיק הניכויים של המעסיק, ופותח עבורו באופן אוטומטי תיק ניכויים אצלו. לאחר פתיחת התיקים, המוסד לביטוח לאומי שולח למעסיק את המסמכים הבאים:

• • • הודעה על פתיחת תיק.

• • • עדכון מספר העובדים בעסק ושיעור דמי הביטוח.

• • • שאלון השלמת פרטים.

• • • טופס 102 – דין וחשבון על העסקת עובדים.

• • • פנקסי תשלומים, באמצעותם משלמים את הניכויים מהשכר של העובדים.

אנו מאחלים לכם הצלחה רבה.

וכדי שתהינו משיעור המס הנמוך ביותר מצורפת טבלת הוצאות מוכרות. טבלה זו רלוונטית גם לעוסקים פטורים ובוודאי לעוסקים מורשים וחברות בע"מ. הוצאות אלו מקטינות את תשלומי המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.